(כתב העת המבטיח של 02012, בעריכת עודד כרמלי ורעואל שועלי, להשיג חינם
בקיוסק משיח. הישראליות של כרמלי אינה טריטוריאלית, אלא
פוסט-טריטוריאלית, פוסט-ארצית. מושבה בחלל. הישראלי של כרמלי מוכן להיות אזרח היקום. כרמלי מדבר ומשורר את ישראל כחללית שמפליגה במרחבי הקוסמוס באי-זמן. רק המפגש עם האינסוף של החלל והנצח של המוות יכול להתעלות על הלופ המקומי, על החרדה הביורוקרטית.
ישראל היא הטלסקופ דרכו הוא מביט אל עבר בן 500 שנות אור, אל העתיד הנדיף של הקווארק ואל הנשגב הטרנסהומניסטי. העברית היא העדשה. קריאה ב”הבה להבא” היא מסע בזמן אל ההיסטוריה העתידנית ביותר: ההווה. כרמלי מנבא קוסמולוגיה ישראלית חדשה. האם היא תנוסח בגיליונות הבאים?)
▶